מצבי צבירה

 

חומרים בנויים מחלקיקים.

רוב החומרים מופיעים בשלושה מצבי צבירה: מוצק, נוזל וגז.

מצב צבירה מתייחס למצב החלקיקים, למרחקים ביניהם, ליכולת התנועה שלהם (תכונות מיקרוסקופיות – ברמה החלקיקית) ולצורת החומר (תכונות מקרוסקופיות, שניתנות לתחושה באמצעות החושים שלנו).

ההבדלים העיקריים בין שלושת מצבי הצבירה מתוארים בטבלה וגם

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חומר יכול לעבור ממצב צבירה אחד למצב צבירה אחר תוך שמירה על מבנה החלקיקים.

טמפרטורת היתוך (התכה) – הטמפרטורה בה ניתך מוצק והופך לנוזל.

כאשר מקררים נוזל לטמפרטורה זו הוא מתמצק (הופך למוצק). לעתים מתייחסים לטמפרטורה זו כאל טמפרטורת קיפאון.

טמפרטורת רתיחה – הטמפרטורה בה רותח נוזל והופך לגז.

כאשר מקררים גז לטמפרטורה זו הוא הופך לנוזל (טמפרטורת התעבות).

                                                    

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל חומר טמפרטורת היתוך וטמפרטורת רתיחה אופייניים.

טמפרטורת ההיתוך והרתיחה של חומר מושפעות מעוצמת הקשרים בין החלקיקים. ככל שהקשרים בין החלקיקים חזקים יותר, כך טמפרטורות ההיתוך והרתיחה של החומר תהיינה גבוהות יותר.

 

המראה – מעבר ממצב צבירה מוצק ישירות למצב צבירה גזי.